Daf 50b
מַאי אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ לֹא אִם אָמַרְתָּ
אָמְרוּ לוֹ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁכֵּן אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי קַל וָחוֹמֶר אִם מְטַמְּאָה טוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה לֹא תְּטַמֵּא טוּמְאָה קַלָּה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא בַּר חֲנִינָא לְעוֹלָם בִּכְרַךְ וְגִתּוֹ מֵאֲסַתּוּ וַעֲשָׂאַתּוּ כִּכְפָר
Rachi (non traduit)
לעולם בכרך. והיינו טעמא דלרבנן בעיא מחשבה דגת שנפל לתוכה מאסתו ואינו הגון לאכילה כל כך:
אֶלָּא בִּכְפָרִים וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּלָא בָּעֲיָא מַחְשָׁבָה וְהָתְנַן נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכָל מָקוֹם וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר בַּכְּפָרִים צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר
Rachi (non traduit)
ואינה צריכה הכשר. דסופה לטמא טומאה חמורה:
נבלת בהמה טמאה בכל מקום. סתמא לאו לאכילה הלכך בעיא מחשבה. ונהי דאי איכא כזית בלא מחשבה מטמיא אפילו אדם וכלים וכל שכן אוכלין ומשקין אלא להכי מהניא מחשבתה דאי איכא פחות מכביצה שאר אוכלין ופחות מכזית נבלה משלים לכביצה אי חשיב ליה מצטרפא בהדייהו ומקבלת טומאה במגע שרץ ואי לא לא:

Tossefoth (non traduit)
ל''ג גבי כפרים והחלב דחלב דמאי אי דבהמה טהורה וצריכה מחשבה בכפרים דאין דרך לאכול חלב אם כן אמאי אין צריך הכשר דחלב נבלת בהמה טהורה אין סופה לטמא טומאה חמורה כדאמרינן בכל שעה (פסחים כג.) מחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואי בחלב שחוטה הא דם שחיטה לא מכשר כיון דקאמר צריך מחשבה וליכא אכתי שם אוכל עליו עד שחישב דהכשר אינו מועיל עד שיהא אוכל כדאמר בהעור והרוטב (חולין קכח.) גבי עולשין שהדיחן לבהמה ובחלב בהמה טמאה פשיטא דחלב צריך מחשבה דמ''ש מבשרה וגבי כרכים גרסינן ליה ומיירי בחלב שחוטה דכיון דאין צריך מחשבה הוי אוכל ומתכשר בדם שחיטה:
אלא בכפרים. תימה דע''כ רבי יוחנן בן נורי לא בעי מחשבה אפילו בכפרים מדעביד ק''ו וא''כ מאי פריך ויש לומר דה''פ [אלא] בכפרים ומי איכא כו' וא''כ בלא נפל לגת נמי לרבנן צריך מחשבה ואע''ג דמקשה אסיק אדעתיה הא דנקט נפל לגת מכל מקום פריך מעיקרא אילימא בכרכים כו' דסבר דמחמת נפילה לגת לא מימאס כולי האי עד שיעשה ככפר עד דמשני רבי זירא:
בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בִּכְרַכִּים לְמָה לַהּ מַחְשָׁבָה וְהָתְנַן נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל מָקוֹם וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהַחֵלֶב בַּכְּרַכִּים אֵין צְרִיכִין לֹא מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר
Rachi (non traduit)
ונבלת עוף טהור בכרכים. דאיכא עם רב ואוכלין הכל וכן חלב בהמה דכרכים אין צריכין מחשבה אבל בכפרים בעי מחשבה:
בכל מקום. ואפילו בכפרים דליכא אוכלין מרובין סתמא לאכילה:
אָמַר לָהֶן תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבְּיַבְנֶה תּוֹכִיחַ שֶׁיּוֹרֶדֶת לְכָךְ וְטִמְּאוּהָ שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה אָמְרוּ לוֹ מִשָּׁם רְאָיָה כּוּתִים הָיוּ שָׁם וְחִשְּׁבוּ עָלֶיהָ לַאֲכִילָה
Rachi (non traduit)
תרנגולת שביבנה תוכיח. שמתה תרנגולת ביבנה ובא מעשה לפני חכמים וטמאוה שלא במחשבה ואף על פי שיורדת לכך כלומר דלטומאה קלה טמאוה שלא במחשבה ובטומאה קלה אמרת יורדת לכך:
אָמְרוּ לוֹ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁכֵּן אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ תֹּאמַר בְּטוּמְאָה קַלָּה שֶׁכֵּן יוֹרֶדֶת לְכָךְ
Rachi (non traduit)
אינה יורדת לכך. אינה יורדת לדין מחשבה. ולקמן מפרש מה היא:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי קַל וָחוֹמֶר אִם מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה לֹא יְטַמֵּא טוּמְאָה קַלָּה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה
Rachi (non traduit)
טומאה קלה. אוכלין ומשקין:
טומאה חמורה. כגון האוכלה מטמא בגדים בבית הבליעה ואפילו לא חשב עליו כגון שלא ידע שזה הוא:
תָּנוּ רַבָּנַן גּוֹזָל שֶׁנָּפַל לַגַּת וְחִשַּׁב עָלָיו לְהַעֲלוֹתוֹ לְכוּתִי טָמֵא לְכֶלֶב טָהוֹר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר אַף לְכֶלֶב טָמֵא
Rachi (non traduit)
טמא. טומאת אוכלין ומטמא אוכלין אחרים במגע דמעצמו באה עליו טומאה משחשב עליו כדיליף לקמן הואיל וסופו מטמא אדם כגון האוכלו מטמא בגדים בבית הבליעה לענין טומאה קלה נמי לא בעי הכשר מים ולא הכשר נגיעת שרץ. הכשר היינו דבר שמכשירו לטומאה כגון שרץ ומים:

אף לכלב טמא. טומאת אוכלין ולאו משום דאכילת כלב מחשבה היא אלא לר' יוחנן בן נורי לא בעי מחשבה:
וחשב עליו להעלותו לכותי. להאכילו:
שנפל לגת. ומת:
גוזל. טהור:
וְסִימָנָיךְ עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית דָּרַשׁ מָרִימָר תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא אֲסִירָא חַזְיוּהָ רַבָּנַן דְּדָרְסָה וְאָכְלָה וְהַיְינוּ גֵּירוּתָא
Rachi (non traduit)
והיינו גירותא. דקיימא לן גירותא עוף טמא הוא דאמר בפרק כל הבשר (חולין דף קט:) כל מה דאסר לן רחמנא שרא לן לקבליה אסר לן דמא שרא לן כבדא אסר לן גירותא שרא לן לישנא דכוורא:
חזיוה רבנן דדרסה. מקבלת ברגליה מה שאוכלת. ואני אומר שדורסת על מאכלה ברגליה לאחוז שלא יבא כולו לפיה ואין עוף טהור עושה כן:

רַב פָּפָּא אָמַר תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא הֲוַאי רַב פָּפָּא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב פָּפָּא תַּרְנְגוֹלָא דְּאַגְמָא אֲסִיר תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא שַׁרְיָא
Rachi (non traduit)
תרנגולתא. נקבה דאגמא הואי דההוא עוף טהור הוא אליבא דרב פפא:
Tossefoth (non traduit)
תרנגולתא דאגמא. הזכר אסור לפי שאין לו סימני טהרה ולא שרי מטעם כל היוצא מן הטהור טהור שהרי האם לא ילדה האפרוח אלא ביצים הטילה והאפרוח מעפרא קא גדיל ונאסר ממילא ע''י סימני טומאה ונקבה נמי אין לאוסרה למאן דאסר זה וזה גורם דהא אפרוח לא יצא אלא מן הביצה ומעפרא קגדיל כדפרישית ומיהו נראה עיקר ששני מינים הן והמין שקורין תרנגולתא דאגמא שרי הזכר והנקבה דיש להן סימני טהרה והמין שקורין תרנגול דאגמא אסור הזכר והנקבה דאין נראה שמין אחד חלוק הזכר מהנקבה ועוד כיון דלא הוי מעופות טמאין הכתובין דבהנהו בכל מין יש זכר ונקבה משום סימני טומאה אין לאסור עד שיהא בו כל ד' סימנים דמנשר ילפינן:
אַחִיכוּ עֲלֵיהּ תַּרְנְגוֹל בָּרָא עוֹף טָמֵא הוּא וְעוֹף טָמֵא מִי קָמְטַמֵּא אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי גַּבְרָא רַבָּה אֲמַר מִילְּתָא לָא תְּחִיכוּ עֲלֵיהּ בְּתַרְנְגוֹלֶת שֶׁמָּרְדָה וּמַאי בָּרָא דְּאִיבְּרַאי מִמָּרַהּ
Rachi (non traduit)
עוף טמא מי מטמא. בבית הבליעה והא קיימא לן (חולין דף ק:) מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה יצא זה שאיסורו משום בל תאכל טמא לא ותרנגולת שביבנה מטמיא בבית הבליעה הואי מדקא מייתי לה רבי יוחנן בן נורי לקמן סייעתא למילתיה דפליג בגוזל שנפלה בגת אלמא דומיא דגוזל הוא:
דאיבראי ממרה. הנעשה מדברית לאדוניה:
ומאי ברא. דקאמר לכו:
שמרדה. שברחה ונעשית מדברית לאדוניה ושם גדלה אפרוחין ומהן נפל אחד כאן דלא היתה בו מחשבה מעולם:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבְּיַבְנֶה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֲמַר לֵיהּ תַּרְנְגוֹל בָּרָא הֲוָה
Rachi (non traduit)
תרנגולת שביבנה. דאמרינן לקמן כותים היו שם וחשבו עליה והא תרנגולת עוף מזומן הוה והויא קמן מחיים ואפילו הכי בעי מחשבה לטומאת מגע:
רַבִּי זֵירָא אָמַר הָכָא בְּגוֹזָל שֶׁנָּפַל מִן הָרוּם עָסְקִינַן דְּלָא הֲוָה קַמַּן דְּלַחְשׁוֹב עֲלֵיהּ
Rachi (non traduit)
מן הרום. עוף הבר פורח באויר דלא הוה קמן מחיים דליחשביה:
אָמַר רָבָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְזֶה אֶחָד מֵהֶן צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר אַלְמָא מַחְשֶׁבֶת חַיִּים לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה הָכָא נָמֵי מַחְשֶׁבֶת חִבּוּר לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה
Rachi (non traduit)
הכא נמי מחשבת חבור. הואיל ומחובר לאו בר קבולי טומאה לא שמה מחשבה:
אלמא מחשבת חיים. דהא מחיים סתמא לאכילה ואפ''ה לא מהניא ההיא מחשבה לטומאה דבעינן מחשבה בשעה שראוי לקבל טומאה ומחיים לאו בר קבולי טומאה הוא:
ואינה צריכה הכשר. כדיליף לקמן בשמעתין כל שסופו לטמא טומאה חמורה אין צריך הכשר לא שום הכשר ירידת טומאה לא הכשר מים ולא הכשר שרץ אלא מאיליה בלא שום נגיעה:
Tossefoth (non traduit)
מחשבת חיים לא שמה מחשבה. דמחיים לא חשב לאוכלה עד אחר שחיטה והרי מתה אבל אי שמה מחשבה לא פקע שם אוכל מינה במה שנתבטלה עד שתפסד מאכילת כלב:
צְרִיכוֹת מַחְשָׁבָה לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ קָסָבַר מַחְשֶׁבֶת חִבּוּר לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה
Rachi (non traduit)
צריכות מחשבה. לאכילה ושוב תטמא מאיליה ותחזור ותטמא אוכלין במגע דהא מאיליה קודם מחשבה אין לה טומאה אלא בבית הבליעה:
צריכות מחשבה. לאכילה ושוב תטמא טומאת אוכלין שיחשב עליהן לאחר תלישתן לאוכלן ואע''ג דכבר חשב בחבורן שהרי נמלך עליהן לאדם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source